אודות ביטול התמיד בבית המקדש

כידוע המשנה בסוף מסכת תענית מונה את הדברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז ובתשעה באב:
חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר. ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.

אחד הדברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז הוא ביטול התמיד - אך מתי אירע דבר זה? באיזה תקופה?
התלמוד הבבלי מנסה להביא מקורות לאירועים השונים שאירעו בימים אלו, אך על ביטול התמיד כותב רק: "גמרא". כלומר, מסורת בידינו שזה מה שאירע בי"ז בתמוז.
התלמוד הירושלמי מביא שמקרה זה אירע בתקופת המצור הרומאי (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה):
ואמר רבי לוי אף בימי מלכות הרשעה הזאת היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להן שני גדיים ובסוף שלשלו להן שתי קופות של זהב והחלו להם שני חזירים לא הספיקו להגיע למחצית החומה עד שנעץ החזיר וקפץ מארץ ישראל ארבעים פרסה באותה השעה גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית
דבר דומה מופיע במלחמות היהודים של יוספוס פלביוס:
טיטוס צווה על אנשי-הצבא אשר עמו להרוס את יסודות ה בירה ולפתוח מבוא רחב ונוח לכל חילו. והוא שלח לקרא ליוסף, כי שמע אשר ביום ההוא, הוא יום שבעה-עשר לחדש פנמוס (תמוז) שבת קרבן-הא-להים, הנקרא בשם קרבן-התמיד, מחוסר אנשים הראויים להקריבו כהלכה, והעם התעצב על זה מאד.

עם זאת, הרמב"ם כותב שזה אירע בבית ראשון (הלכות תעניות פרק ה הלכה ב):
ושבעה עשר בתמוז וחמשה דברים אירעו בו: נשתברו הלוחות, ובטל התמיד מבית ראשון והובקעה ירושלם בחורבן שני, ושרף אפוסטומוס הרשע את התורה, והעמיד צלם בהיכל.
מה המקור לדברי הרמב"ם הללו? מניין הסיק שמדובר בבית ראשון?

הרב צבי יניר מציע חידוש. לדבריו יש תקבולת בין האירועים השונים שאירעו בי"ז בתמוז ובט' באב.
לדבריו ישנה סימטריה בתקופות:
שורה ראשונה-נשתברו הלוחות לעומת חטא המרגלים - שני האירועים היו במהלך 40 השנים אחר יציאת מצרים.
שורה שניה- אם יש סימטריה אז בטל התמיד הוא מקביל לחורבן בית ראשון, ומשמע שמדובר על ביטול התמיד בבית ראשון.
והובקעה העיר מקביל לחרב הבית שניה, ומשמע שהבקעת העיר בבית שני הייתה בי"ז תמוז, וזה אכן מסתבר לאור הפסוקים לעיל, שבבית ראשון הובקעה העיר בט' בתמוז.

אם הסימטריה ממשיכה אז נלכדה ביתר מקביל לשר אפוסטמוס ושניהם אירעו במרד בר כוכבא, והוא הדין לנחרשה העיר שכנראה מדובר על ירושלים אחרי מרד בר כוכבא וזה מקביל להעמדת הצלם אחרי המרד (איליה קפיטולינה)

בדרך זו, הוא רוצה להסביר שהרמב"ם הסיק שביטול התמיד אירע בבית ראשון כהקבלה ל"חרב הבית בראשונה".

אחד ממפרשי הרמב"ם, כתר המלך, מפנה לגמרא בערכין (דף יא עמוד ב):
ת"ש, רבי יוסי אומר: מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב; אמרו: כשחרב הבית בראשונה, אותו היום תשעה באב היה, ומוצאי שבת היה, ומוצאי שביעית הייתה, ומשמרתו של יהויריב הייתה, והיו כוהנים ולוים עומדים על דוכנן ואומרים שירה, ומה שירה אמרו? +תהלים צד+ וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם, ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו אויבים וכבשום, וכן בשנייה; האי שירה מאי עבידתיה? אילימא דעולת חובה, מי הואי? בי"ז בתמוז בטל התמיד

הגמרא מספרת אודות חורבן בית ראשון, ומסיימת "וכן בשנייה" - וכך היה גם בחורבן בית שני. לאחר מכן הגמרא שואלת על מה שרו הלויים, אם היה זה על קרבן התמיד - הרי כבר בטל התמיד? משמע, שבבית ראשון (ואולי צ"ל גם בבית ראשון) בטל התמיד בי"ז בתמוז.